מחלבות גד (שיווק - 1992) בע"מ נ' שירן גורמה (אחים קקון) בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשת הנתבעים למתן צו לעיון במסמכים ספציפיים לצורך הגשת בר"ל מתוקנת.

רקע

הנתבעת 1 הינה חברה המנהלת רשת מסעדות בשם "ספגטים" (להלן: "המבקשת"), הנתבע 2 הינו מנהל בנתבעת 1 (להלן: "המבקש"), הינם המבקשים בבקשה שבפניי (ושניהם יחד להלן: "המבקשים").

התובעת, המשיבה בבקשה (להלן: "המשיבה"), הינה חברה העוסקת ביצור ושיווק מוצרי חלב.

בין הצדדים נחתם ביום 29/07/10, הסכם התקשרות (להלן: "ההסכם ", נספח א' לכתב התביעה), במסגרתו הוסכם כי המבקשת תרכוש את מוצרי המשיבה בהתאם למחירון ובהתאם להנחות שניתנו לה. המבקש חתם על כתב ערבות אישית (כתב הערבות צורף כנספח ב' לכתב התביעה).

לטענת המשיבה, לאחר החתימה על ההסכם, רכשה המבקשת את מוצרי המשיבה, אולם לא פרעה חובה בגינם, והחוב הצטבר לסך של 332,241.56 ₪ (העתק כרטסת הנהח"ש צורף כנספח ג' לכתב התביעה). במסגרת ההסכם, אישרו המבקשים כי רישומי המשיבה יחשבו כנכונים אלא אם ישיגו עליהם המבקשים בתוך 7 ימים, דבר אשר לא נעשה.

ביום 15/10/13 הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר, וביום 16/12/13 הגישו המבקשים בר"ל בה טענו המבקשות כי לא ביצעו את הרכישות ישירות מהמשיבה אלא דרך זכייני משנה, ומכל מקום אינם בעלי הדין הראויים.

בהחלטה בעניין הבר"ל מיום 17/03/14 אפשרתי למבקשים להגיש בר"ל מתוקנת בעניין טענתם כי החוב אינו חובה של המבקשת.

טענות הצדדים בבקשה

בבקשה דנן עותרים המבקשים לעיון ספציפי בחשבוניות נשוא סכום החוב הנטען, לאחר שמכרטסת הנהח"ש אשר צורפה לתביעה לא ניתן ללמוד מיהם הזכיינים אשר רכשו את מוצרי המשיבה.

לטענת המבקשים ללא חשבוניות אלה, לא יוכלו לדעת את זהות הזכיינים שביצעו את הרכישה ואת סכומי הרכישה של כל זכיין, ולא יהא בידם ליתן פירוט כנדרש במסגרת הבר"ל המתוקנת.

המשיבה טוענת כי בהתאם לתקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "תקסד"א"), ומשלא הוגש כתב הגנה המבקשים אינם רשאים להגיש בקשה לעיון במסמכים, בנוסף בהתבסס על כך שהמבקשת הינה חברה המנהלת את ספריה על פי הוראות החוק, הרי שבידיה לאתר את חשבוניות המס בעצמה.

דיון

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה, החלטתי לקבל את הבקשה בהסתמך על ההלכה שנקבעה בע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מה(3), 188 (להלן: "פרשת הילולים") .

מטרתו של סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו. (ראו:ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט (3)עמ' 41,46; עא 3300/04 צול ניהול פרוייקטים בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם בנבו; ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד לו(3) 518, בעמ' 524).

כמפורט לעיל, נקבע כי על המבקשים להגיש בר"ל מתוקנת המגובה בתצהיר ומסמכים התומכים בטענותיהם. לשון אחר, על המבקשים לתמוך טענתם לפיה אין המדובר בחובה של המבקשת.

בע"א (ת"א) 2451/07 מזרחי חגית נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו 19/08/09), קבע כב' השופט שנלר כדלקמן:

"ההלכה העולה מהפסיקה שהובאה על ידי הצדדים ובית משפט קמא כי בצד החובה המוטלת על הבנק לספק מסמכים, עומדת חובתו של הצד שכנגד לבקש אך מסמכים ספציפיים ורלוונטיים. ... יפים לעניינו דבריו של כב' השופט א' גרוניס (ע"א 3376/05 משולם נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם 23.5.2006), פסקה 4): "הואיל ואין חובה לצרף לכתב התביעה העתקים של כל דפי החשבון, ייתכן והנתבע יתקשה להגיש בקשת רשות להתגונן, הנתמכת בתצהיר מפורט וערוך כהלכה. ללקוח הנתבע נתונה הזכות לבקש את דפי החשבון על מנת שיוכל להתגונן ואם אלה אינם ניתנים לו "ללא צידוק סביר, לא יתקשה הלקוח לקבל רשות להתגונן על מנת להטיל על הבנק להוכיח באופן דווקני את תביעתו או לברר את החשבונות ולקבל את העתקיהם במסגרת קדם משפט...."

המשיבה מאשרת כי בכרטסת הנהח"ש שצרפה לתביעתה, אין יחוס של החוב לזכיין זה או אחר. המדובר לטעמי בדרישה סבירה ומידתית, ממוקדת הנחוצה לצורך הגשת הבר"ל המתוקנת. לפיכך דין הבקשה להתקבל.